ביה"ס סליגסברג - החיפוש אחר שפה ארכיטקטונית
ביה"ס המקיף סליגסברג- ההקשר האורבני והחיפוש אחר שפה ארכיטקטונית-

ביה"ס התיכון המקיף סליגסברג הדסה הנו המוסד הציבורי הראשי ונקודת מוקד חזותי של השכונה החדשה מזרח תלפיות שבירושלים.
בראש העמק, כשפניו דרומה מול מדבר יהודה, בנין בית הספר מגשר בין שני רכסי מגורים ויוצר אמפיתאטרון בנוי סביב השטח הציבורי העיקרי הפתוח של השכונה שמתשתרע לאורך רצפת העמק בו משולבים מתקני ספורט ונופש. 

ביה"ס הינו גם מחבר חזותי בשרשרת של בניינים ציבוריים הנמתחים לאחור ובאלכסון ממנו דרך בית האכסניה לעולים, המרכזים המסחרי והחברתי ועד ארמון הנציב (בניין המושל הבריטי לשעבר). שבאופן מונומנטלי ממוקם על קו פרשת המים, בין העיר העתיקה של ירושלים מצפון, למדבר יהודה מדרום.

מיקום כה מיוחד של ביה"ס סליגסברג דורש אצילות ארכיטקטונית מסויימת למראהו, גם בדמותו מרחוק וגם באיכות פרטי החומר מקרוב. זו צריכה להיות בכל מקרה אדריכלות הגדלה באופן טבעי מאופי סביבתה, חומרי הבנין, טכנולוגית הבניה והמורכבות העשירה של התכנית החינוכית המיוחדת לסוג זה של בי"ס.

האקלים של האזור הינו אופייני למדבר: חם בקיץ, קור המלווה ברוח בחורף וכן אור עז המסנוור לאורך רוב חדשי השנה.
רוב פתחי החלונות בבניין ממוקמים עמוק בתוך קיר המעטפת המצופים אבן. גבוהים וצרים בממדיהם הם מחוברים במנות קצובות. אלו שבחזית הדרומית הם בעלי "מצחיות" המקטינות סינוור וחדירת אור שמש בקיץ.
החלוקה של החלונות ומשקופיהם מאפשרים גמישות בתכנון הפנים ככלל ושינוי בחלוקה הפנימית של בין גדלי וסוגי שטחי הלימוד השונים בפרט. מקמרות מוצלות מקיפות את החצרות השונות שנוצרו על ידי מיקומם של אגפי הבניין השונים. הן מעניקות הגנה מהשמש, הרוח והגשם והינן מקומות התכנסות למורים ותלמידים כאחד.
לסדנאות המכניקה והאלקטרוניקה, להן דרוש אור רב, יש זיגוג מקיר לקיר, אך כדי למנוע אור שמש בוהק על מכונות הנעות בפנים ישנם מתקני הצללה אנכיים וגם אופקיים.
גגות שאינם מנוצלים למרפסות הינם משופעים ומכוסים ברעפים אדומים, המעניקים מרגוע ויזואלי בצבעם ואופיים לתושבים המביטים מטה ממבני המגורים היושבים על הרכסים הסובבים את ביה"ס. שיפועי הגגות מוסיפים מורכבות גאומטרית אלכסונית לסידור הריבועי של מסות הבניין וחצרותיו.
ביה"ס בנוי לתוך השיפוע של העמק ולעיתים רק חזית אחת מעניקה אור טבעי פנימה. ע"י שימוש במספר טכניקות להחזרת אור ממעל, בעיקר דרך חדרי המדרגות העולים מעלה מפני הקרקע בצורת מנהרות אנכיות ורחבות, לתאורה הטבעית מהגג. ציפוי אבן על בניינים בירושלים הוא חובה. עובדה זו לא נראתה כדרישה מגבילה אלא דווקא כהזדמנות לניצול תכונות החומר המקומי הזה: החושניות, האורגניות והעושר המודגשים ע"י מגוון צבעים מלבן לורוד ולאוכרה, הטקסטורות השונות מ"תלתיש" גס ל"מטבה" החלק ועד לגמרים המלוטשים מאוד של השיש.
קירות אינם נבנים יותר ע"י קמרים מאבן מלאה וכמו כן גם פתחים שאינם נמתחים יותר ע"י קמרים מאבני קשת
כבדות. כיום בנייני בטון נבנים עם ציפוי אבן מחוץ וקירות בידוד פנימיים.

היינץ ראו נתן ביטוי ארכיטקטוני אלגנטי ע"י שימוש בממדי לוחות האבן הדקים, מנוסרים במכונה, המכסים את קירות החלק המקורי הראשון של בניין ההיברו יוניון קולג' שברחוב קינג ג'ורג'.

אריק מנדלסון תקף את הנושא בדרך שונה (ואולי בהצלחה פחותה) ע"י הדגשה של המחברים האנכיים שלל ציפוי האבן בבניין ביה"ח הדסה על הר הצופים.

תוך מתן הערכה ליושרם הארכיטקטוני של הללו בנוסף לכך, מורשם מרבגוניות האבן המסותתת ומהאמנות העשירה ללא רבב של בניין כמו מנזר השתקנים בשלטרון, אומצה כאן גישה שונה. המשטחים האנכיים של הקירות החיצוניים מצופים באבן בגוון ורוד אוכרה עשיר וגמר "תלתיש". כל הפתחים האנכיים של פני הקיר מצופים באבן לבנה וחלקה (גמר "מטבה"), שלפעמים מועשרת ע"י הנחה של שכבות אבן לבנה ודקה, היוצרים ניגוד של צבעים ומשחק עשיר של אור וצל. המרזבים והגמלונים האלכסונים של הגגות, נדבכי האבן העליונים של המעקות ופתחי האיוורור הנפתחים לתוך חללי הגג, מטופלים באופן דומה.
משולשי כרכוב הקשת, השכבות האופקיות הגדולות של הסדנאות והחלונות הבולטים (חלונות אוריאל) מפני המעטפת, מצופים בלוחות אבן רחבים ומלוטשים. רק העמודים התומכים ובולטים מפני המעטפת באגף הסדנאות, מטופלים בסגנון ה"אבן המלאה" כשהם תומכים ב- 14 מ'של קורות רצפת ה"ספנקריט". הגריעה בעומק העמודים, בהתקרבם למרזבים, חושפת את המבנה הקל של גג הרעפים מעל.
חלונות מאלומיניום פשוט וטבעי, דלתות פלדה צבועות ולבני זכוכית משלימים את הלקסיקון של מרכיבי הבניין.
מימדי החלונות אל אף שמשתנים הם בגובהם וברוחבם לפי צרכי החדר וכיוון פנייתו, הם דבר ראשון אנכיים.
סידורם, גם גם ביחס של אחד למשנהו וקצב המקמרות, וגם ביחס לחדות הברורה והמשתנה של מסגרותיהם, תוכנן לתוך מילון מימדים מוגדר מראש וכלל גם את מערך הנפחים בעלי קנה המידה השונה של הבניין והשטחים שהם תוחמים.

בדרך זו נעשה ניסיון רציני לפתח שפה ארכיטקטונית מקומית ואמיתית בה מגוון של בעיות אסתטיות יכולות להיפתר ולהעצב לאחדות; ארכיטקטונית בהירה ומשמעותית. גישה זו מונעת את הצורך לאגד באופן מלאכותי לתוך התכנון קישוטים כאילו מזרחיים או לשקוע במשחק האפנתי של גנבות ספרותיות מסגנונות העבר.
ישנם, אני מניח, מניח מספר רב של דרכים להשיג אמיתות ארכיטקטונית. ממאמץ רב נעשה בכדי לגלות אחת מהן עבור טיפולוגיה מסויימת של בניין במיקום מאוד מסויים. 
| חזור למאמרים |
אודותינו
פרוייקטים
מאמרים
ספר
תהליך עבודה
צור קשר